זריזות - איך לעשות ולא לדחות
כשאנו מדברים על זריזות, או אנשים זריזים, הפירוש שרוב האנשים יתנו זה כמה מהר נעשית פעולה. למשל ״איזה זריזה, כבר סיימת את ההכנות לשבת?״ או ״סיימת את הפרויקט ממש מהר!״
כשבפועל, במסילת ישרים, כשהרמח״ל מדבר על זריזות הוא מתייחס לכמה מהר עושים פעולה מהרגע שעלתה לנו מחשבה לעשות אותה.
הזריזות היא המהירות בין הרעיון לביצוע.
אומנם הרמח״ל מתייחס בעיקר למצוות, אך הזריזות פוגשת אותנו בכל מיני תחומים בחיים.
כשאנחנו חושבים על משהו חיובי לעשות, בין אם זה לתרום, לעשות פרויקט חדש, או כל דבר אחר שיכול להיות חיובי לחיים שלנו, לאחר שעלה בנו הרעיון החיובי והנפלא הזה, אנחנו יכולות להתקשר לחברה ולשתף, או למצוא את עצמנו עסוקות במשהו אחר דחוף שהיה לנו לעשות, ואולי החברה לא כל כך התלהבה מהרעיון, או שדברים אחרים העסיקו אותך ומצאת את עצמך עושה משהו אחר, וכשנזכרת שוב פעם זה לא היה הזמן המתאים, וכן הלאה...
בעצם, מה שאנחנו עושים בכך, זה לדחות את העשייה שלנו, הרעיון היפה שלנו, אנו דוחים את שתילת הזרע הבריא שיכול להצמיח מתוכו עץ מלא בפירות ואפילו פרדס יפיפה.
ולכן הרמח״ל כתב על זריזות - זה לא כמה מהר עושים פעולה מסויימת, אלא כמה מהר מתחילים לבצע את הפעולה שחשבתם לעשות.
אז נניח שאני רוצה לעשות משהו שיכול לשפר את חיי, איך אני יכולה למנוע את הדחייה האינסופית הזו, איך אני יכולה באמת להתחיל?
ראשית כל, הברכה היא בנסתר, ולכן לא מומלץ לספר את הדבר שמעוניינים לעשות לאנשים סביבנו, אם כבר אדם או שניים שקרובים אלינו ותומכים בנו בדרך כלל, כך שאף אחד לא יוריד אותנו מהרעיון או יטעין את הרעיון שלנו באנרגיה שהיא לא חיובית ומתאימה לאנרגית ההתלהבות שאנו חשנו כאשר חשבנו על הרעיון. סיבה נוספת לא לשתף הרבה אנשים, היא שכאשר אנחנו מספרים על רעיון שלנו, המוח שלנו חווה את ההרגשה כאילו אנחנו משיגים את הדבר, זאת אומרת שה״תענוג״ שאנו מיועדים לקבל מהעשייה שלנו כבר בחלקו מתממש, והמוטיבציה אם כך, פוחתת.
דבר שני, הפחדים שלנו. רובנו מורגלים כיום בחשיבה שלילית (תנסו לעקוב אחרי המחשבות שלכם במשך יום אחד ותבינו), לרוב אנחנו מורידים את עצמנו מהרעיונות הטובים שלנו, ולוקחים את נקודת המבט ה״ריאלית״, מציאותית, עם רגליים על הקרקע... אל תשכחו, גם אדם שרגליו על הקרקע, ראשו עדיין בעננים, וכוח הדימיון שלו או מה שנקרא על ידי רבי נחמן ״כוח המדמה״, הוא פן חשוב בהגשמת היעדים והרצונות שלנו. יש בו אומנם מן החיובי והשלילי, וזה נושא שארחיב עליו בע״ה בהמשך.
לכן, כאשר עולה לנו מחשבה, כמו למשל להתחיל להתאמן, לכתוב ספר, ללמוד משהו חדש, פשוט תעשו!
דבר שלישי ואחרון שאציין כאן, זה היצר הרע... ראיתי סרטון שבו אדם שאל AI (בינה מלאכותית), אם הוא היה ה״***״ והיה רוצה למנוע מאנשים לממש את הפוטנציאל שלהם ולהגשים את המטרות שלהם, מה היה עושה?
וואו איזה תשובה הוא ענה.... זריעת ספקות עצמיים, דחיינות והסחת דעת, ועוד ועוד...
אז הדבר השלישי הוא מירוץ החיים, שסוחף אותנו. אנחנו תמיד עסוקים, בעבודה, אחר כך עם הילדים, חלקנו מוצאים זמן להתאמן ובין כל הסידורים, העבודה והחיים, אדם לא מגיע למימוש עצמו והרצונות שלו. הסחת הדעת הזו לא מותירה לנו זמן להתבונן על עצמנו, להשקיע בהתפתחות אישית, וללכת אחרי החלומות שלנו.
אז מה המסקנה? תתחילו! תעשו, תהיו בעשייה, יצירה, אל תתנו למחשבות השליליות להשתלט עליכם, כל עוד זה רצון הגיוני ולא פנטזיה, תתנו מקום לרצונות שלכם, לעשייה שלכם, ואף פעם, אל תשכחו את עצמכם מאחור, במירוץ החיים.
הגעתם לעולם הזה כי הבורא החליט שאתם הייתם צריכים להגיע לעולם הזה. אתם חלק מהבורא! חלק שלא היה אף פעם בתצורה הזו ממש, ולא יהיה לעולם אחריכם. אתם יחידים ומיוחדים, ופעם אחת אנחנו זוכים לחיות את החיים בגוף הזה, עם המשפחה הזו, במאה הזו, עם הסביבה הזו. אל תתנו לפחדים שלכם מול עצמכם, למנוע את הטוב שאתם יכולים להוציא לעולם.
הצבע שלכם חסר בקשת של העולם, תאירו את האור שלכם! 🌈